#יוםהאישה2021

נושא מגדר ומיניות היה ועודנו חלק בלתי נפרד מהתכנים בהם מרכז מעשה עוסק במהלך השנה עם הצעירים והצעירות המתנדבים.ות בתכניות השונות.

לנושא משמעות סופר חשובה ובמיוחד בגילאי 18+ שבו לצעירות ולצעירים יש אחריות גדולה על אופן בחירת ההתנהגות הראויה בסיטואציות שונות אותן הם.ן חווים.ות. אנו לומדים דרך סדנאות והרצאות מקצועיות אבל בעיקר ביום יום את המשמעות של כבוד הדדי, שמירה על פרטיות, קבלת הבחירות האישיות של כל צעיר וצעירה, התמודדות בסיטואציות היומיומיות שמציפות קשיים ודילמות אישיות וקבוצתיות.

אנחנו מאמינים ומאמינות שהפעולות הללו יביאו לשינוי תודעה ותפישות חברתיות מעוותות ויאפשרו ברגע האמת התנהגות מכבדת, ראויה ושוויונית כלפי נשים וגברים כאחד.

מגי בן לולו, מנהלת תכניות הליבה במרכז מעשה

במהלך שלושת הימים הבאים ניתן במה לקולותיהן של מי שמלוות את הצעירים והצעירות בתוך הנושאים הלא פשוטים האלה – שלרבים.ות מהם.ן זו הפעם הראשונה שהם.ן נחשפים.ות אליהם – המנחות שלהן בקומונה, בגרעין ובתכנית. נשים שלהן יום האישה הוא לא יום אחד בשנה, אלא דרך חיים ושליחות אישית.

סאדג’ידה פרוג’י, בת 30, במקור מקלנסאווה, גרה בחיפה. מנחה את צעירי וצעירות המכון למנהיגות ערבית

“אנחנו מנסים להנכיח את נושא המגדר והשוויון ביום יום של פעילות המכון, ולא רק בסדנאות ובהרצאות שהם עוברים. המטרה היא שיהיה שיתוף פעולה מלא ביניהם, לא רק שהנשים ינקו והגברים יחליטו על הלו”ז והמשך הפעילות. וכן, יש גברים שמעדיפים לא לנקות, ככה זה כשאתה מגיע מחברה מאד מסורתית. זה לא פשוט.

בחברה הערבית יותר קשה לגבר לבוא ולדבר על זה שגברים צריכים להתחיל לחשוב אחרת. קשה לשנות תהליכים חברתיים בני מאות שנים, יש עדיין התנגדות, גם בקרב הצעירים, שם יש הבנה גדולה יותר לכך שאלימות הגד נשים זה דבר שלילי ושצריך לשנות. זה תהליך מורכב.

בתור המנחה שלהם אני שמה את זה על השולחן כל הזמן. מנתחים ומפרקים את אירועי האלימות שקורים, את הרציחות. כאישה וכערבייה שברתי הרבה מוסכמות ויצאתי מתוך ההסללה של נשים בחברה הערבית ואני לא יכולה לדבר על זה איתם כמו שאני מדברת על חינוך פיננסי. זה בא ממקום הרבה יותר רגשי”.

ג’קי בובליל גרינברג, בת 35 ממושב בית חנן, מנחת קומונת בת ים בגרעין מעשה ומלווה  חיילי פרק משימה של הנח”ל

“אני מאפשרת לגברים הצעירים מרחב נטול אשמה, לדבר ממקם של הבנה: למה אסור לגבר להביע רגשות? למה אני צריך להיות חזק? למה השיח שלי הוא לכבוש, לתקוע או לשלוט? למה אני לא יכול להיות גם פגיע? אנחנו הרי יודעים שאלימות נגד נשים אינה אקט מיני, אלא אקט של אלימות. הצעירים מגיבים לזה מאד חזק, פתאום הם מבינים משהו לגבי האופן שבו חינכו וגידלו אותם, שאפשר גם אחרת.

אצל הנשים השיח הזה ישר מייצר בקשות לשיחות אישיות, כמו פטריות אחרי הגשם צצים הסיפורים על הטרדה, פגיעה , אונס. זה מציף.

חשוב לי לייצר שיח שמנכיח את הנושא. שיבינו שזה לא טאבו. אפשר לדבר על מיניות בריאה, חשוב וצריך לדבר על איך החברה מחנכת אותנו להתייחס לנושאים האלה. התנדבתי במרכז נפגעות פגיעה מינית אז אני מבינה את גודל התופעה ומעצם היותי אישה חוויתי ועברתי בעצמי הטרדות מיניות. אני מרגישה הרבה אחריות אישית וחברתית רצון לתקן”.

שירי שם טוב, בת 30 מפרדס חנה, מנהלת שלוחת קרית ביאליק של מכינת גל

“שוויון מגדרי הוא לא מאבק רק של נשים. רק אם נרתום את הגברים לזה נצליח לתקן את העוולה החברתית הזו. במכינה אני מנסה ליצור שיח שמקדם את שני הצדדים. לשבור תבניות זה דבר קשה, והאסימונים נופלים לאט לאט ויש כאלה שיותר נטועים בהסללה שלהם. קשה להשתחרר ממנה.

במכינה הם נחשפים לשיח מיניות בריאה וקורס על מגדר ומיניות, השפעות הפורנוגרפיה – זה שיח שלרבים מהם קורה לראשונה, וזה כבר שובר להם מוסכמות ותבניות שהיו מורגלים אליהם ומאפשר להם להתבטא בצורה נעימה, פתוחה ולא מתביישת. למשל,  במעגלי הגברים הם מדברים על זה שהם לא יכולים לדבר על רגש כי כל החיים הסלילו אותם שאסור להם להפגין רגש. זה פותח להם עולם. וביום יום, למשל אם צריך לסחוב דברים, אז הבנות ישר אומרות “בנים, בואו תסחבו”. למה שהבנים יסחבו? עוצרים רגע וחושבים על זה. או למשל, התפישה שהגבר הוא המפרנס העיקרי. יש לא מעט בנים שמחזיקים בתפישה הזו כי זה המודלינג שהם רואים בבית, ובמפגש הם שומעים בנות שאומרות, “מה פתאום שגבר יפרנס אותי” – והם מבינים שאפשר גם אחרת. שזו אופציה.

לא אשכח שפעם היה לי פנצ’ר באוטו והיה איתי מכיניסט סופר שוביניסט. התחלתי להגיד לו מה לעשות, מה להביא לי ומפה לשם החלפתי את הגלגל. הוא היה בשוק כאילו שברתי לו עולם, הוא בחיים לא העלה על דעתו שאישה יכולה לעשות את זה. הרגעים האלה לא פחות חזקים ושוברים מאשר משבצת שאני מעבירה ואולי אפילו יותר חזק זו דרך החיים שבה אני מאמינה. אני לא מעבירה הרצאות על שוויון מגדרי – אני חיה שוויון מגדרי”.